אין לי שום דבר נגד ויקיפדיה, אני חושב שזה מאגר מידע מדהים שברובו המכריע נשען על טוב ליבם של אינספור גולשים אנונימיים שמקדישים מזמנם ומהידע האישי שלהם לטובת הציבור הרחב. למרות שהדעות חלוקות באשר לאיכות של חלק מהתכנים, לתכנים רבים אחרים יש איכות אנציקלופדית והם נכתבו בברור על ידי אנשים עם ידע לא מבוטל. לצד התכנים האלה, יש לא מעט תכנים אחרים שנכתבו לטובת מקדמי אתרים ולשם שתילת קישורים אליהם בין אם בתשלום, סתם בתור טובה לחבר או מכר ובין אם מתוך בורות. במקרים הראשון או השני מדובר בעבירה. אולי לא עבירה על החוק, אבל בוודאי עבירה על חוקי ויקיפדיה. אם הדבר נעשה מתוך בורות, הרי שהכותב לא ראוי להימנות על שורות הכותבים של ויקיפדיה.

• קישורים בעמוד מכתש רמון
• האם זה משתלם
• הקישורים לשיפוטכם
• לסיכום

לפני מספר חודשים כתבתי על המשמעות של קישור מאתר ויקיפדיה, והנה השבוע, שוב אגב שוטטות מקרית באתר, נתקלתי במקרה דומה, וגם בוטה יותר. כאן לא מדובר סתם בהפניית קישור אגבי למקור בר סמכא, אלא בשתילה מכוונת של מילות מפתח שמכוונות בדיוק עבור מנוע החיפוש של גוגל.

הסיכוי שמדובר בטעות אנוש או בורות היא אפסית. מדובר בשתילת קישורים הצמודים למילות מפתח שמפנים הפניות כפולות לאתרים בעלי אינטרס מסחרי ברור. שימו לב לדוגמא הבאה:

קישורים בעמוד מכתש רמון

מכתש רמון הוא פלא גיאולוגי ייחודי והמכתש הטבעי הגדול מסוגו בעולם כולו, מבחינות רבות הוא משאב חשוב לא פחות מים המלח (אם כי מיוחצן קצת פחות טוב ממנו). לא הייתי מטריח מישהו בסיפור הזה לולא העובדה שהערך בויקיפדיה על ים המלח הוא מקיף, ממצה ומקצועי ואילו זה של מכתש רמון נראה כאילו נכתב כלאחר יד. מה שבאמת חשוב במאמר הזה אלה הקישורים הנלווים וחוסר הבושה שמתלווה אליהם.

קישורים יוצאים מאתר ויקיפדיה כוללים בדרך הפנייה לאתר המקור עם קרדיט הולם ומילות מפתח שמהוות את שם המאמר המקורי. במאמר הזה יש חמישה קישורים יוצאים: שני קישורים לאתר מט"ח (אגודה חינוכית ללא מטרות רווח), והם מופיעים בצורה הרגילה של קישורים יוצאים. שלושת הקישורים הבאים מופיעים קצת אחרת (כפי שאפשר לראות בתמונה המצורפת). שניים מהקישורים מובילים לאתר טיולי, אתר מצויין בפני עצמו שהיה לי הכבוד לעבוד איתו בעודי חובש כובע אחר. הקישור הנוסף מוביל לאתר כרכום המציע טיולי ג'יפים בנגב. שלושת הקישורים האלה, לאתרים מסחריים בעלי כוונות רווח ברורות, כוללים בנוסף לקישור הרגיל קישור נוסף הצמוד למילת המפתח עליה מתחרים האתרים בגוגל.

כאילו כדי להוסיף חטא על פשע, יש במאמר הפנייה למאמר נוסף של ויקיפדיה (מכתשים בנגב) הכולל קישור טקסטואלי נוסף לאתר טיולי.

עוד קישורים נכנסים (מוזמנים?) מאתר ויקיפדיה

האם זה משתלם?

כנראה שכן. אתר טיולי נמצא במקום הראשון (כולל סייט לינקס) על הביטוי "טיולים בארץ" – הביטוי בו הוא מקודם בשני המאמרים האמורים מאתר ויקיפדיה וגם במאמרים אחרים (למשל זה על נחל התנינים).

הקישורים לשיפוטכם

מאחר וממש לא בא לי לתת קישורי חינם לאתרים האלה תאלצו להסתפק בהפניות טקסטואליות:

• http://he.wikipedia.org/wiki/מכתש_רמון

• http://he.wikipedia.org/wiki/המכתשים_בנגב

את העמוד על נחל התנינים אתם מוזמנים למצוא בעצמכם.

לסיכום

לכולם ברור שהשגת קישורים היא חלק מהעניין, מעין סוג של אומנות שדומה לניהול בסטה בשוק, למרבה האירוניה מסתבר שניהול אתר אינטרנט מצליח בגוגל לא שונה מהותית, לפחות מבחינת סגנון הניהול. יחד עם זאת, מאגרי ידע שהומו בזיעת אפם של אנשים טובים אמורים להיות חפים ככל האפשר מהאינטרס הצר של כמה בעלי עניין עם קשרים טובים. אני לא בקטע של לתקן את האינטרנט, ברור שזה בלתי אפשרי והאשם האמיתי מצוי אצל גוגל ואלגוריתם החיפוש הקלוקל שלו, אבל עדיין מחזיק בדיעה שיש לרסן ולמתן מקדמי אתרים חסרי חוש אתיקה, לפחות היכן שאפשר (או במילים אחרות: אפשר היה להסתפק בקישור רגיל למקור איכותי בלי לשתול מילות מפתח בכל פינה).

פוסטים קשורים:

1. קישור מאתר ויקיפדיה

לא מזמן יצאה לשוק מערכת הבלוגים (וכיום מערכת ניהול תוכן מלאה) וורדפרס 3 ויצרה לא מעט בעיות עבור בלוגרים ומנהלי אתרים שרצו לשדרג גרסאות וורדפרס ישנות ומצאו את עצמם עם אינספור תוספים שפשוט לא מתאימים לגרסה החדשה ויוצרים לא מעט בעיות. הנסיון האישי שלי קובע שכמו בהרבה תחומים אחרים (למשל וינדוז או טלפון סלולרי) מומלץ להתגבר על תאוות השדרוג ולחכות קצת (לפעמים אפילו קצת יותר…) עד שתצא לשוק גרסה יציבה יותר שנוסתה על ידי משתמשים אמיתיים ולא בוחנים מטעם.

• התקנה של וורדפרס
• תוספי וורדפרס מומלצים
• תוסף ראשון – גיבוי לוורדפרס
• תוסף שני – בשביל גוגל
• תוספים הבאים – נושאים קשורים וקישוריות פנימית – וורדפרס בשביל קידום אתרים ו-SEO
• תוספי וורדפרס לשיפור השימושיות
• סיכום

התקנה של וורדפרס

התקנה של וורדפרס זה עניין קל ופשוט שלא אמור לארוך יותר מרבע שעה. העבודה האמיתית מתחילה אחר כך עם התקנת תוספים, ערכות עיצוב וכל מיני התאמות אישיות. לאחר השלמת ההתקנה צריך לבחור את התוספים המתאימים. התוסף הכי פופולארי בחודשים האחרונים הוא כפתור לייק של פייסבוק לוורדפרס, אבל יש לא מעט אחרים שמומלץ להתקין, רובם קשורים בצורה כזו או אחרת לקידום אתרים, שכן וורדפרס עצמה לא בדיוק עונה על כללי בניית אתר מותאם לגוגל, בעיקר בשל מסה של תוכן כפול שמערכת ניהול התוכן מייצרת.

תוספי וורדפרס מומלצים

מאחר ולכל בעל אתר יש דיעה משלו בנושא, הרשימה הזו היא רשימה אישית שלי. היא לא מוחלטת ואינה כוללת את כל התוספים בהם אני עושה שימוש, רק את אלה שאני מחשיב כמומלצים. בנוסף, לא כולם יעבדו עם ערכת הנושא שלך ולא כולם מתאימים לוורדפרס בגרסה 3.

תוסף ראשון – גיבוי לוורדפרס

דבר ראשון שמומלץ לעשות אתרי ההתקנה הוא לוודא שהתוכן היקר שלך מוגן על ידי התקנת תוסף גיבוי אוטומטי שגם יישלח לך גיבויים במייל אם תרצה (תוסף גיבוי לוורדפרס).

תוסף שני – בשביל גוגל

למרות שזה די פשוט לקודד את גוגל אנליטיקס, הכי מומלץ להשתמש בתוסף הייעודי של וורדפרס. ואם כבר, אז גם בתוסף שמאפשר ליצור מפת XML דינמית של כל עמודי האתר שלך.

תוספים הבאים – נושאים קשורים וקישוריות פנימית – וורדפרס בשביל קידום אתרים ו-SEO

עם וורדפרס, כמו עם כל מערכת ניהול תוכן, יצירת היררכיה ברורה בין העמודים והמנעות מתוכן כפול (תוכן שניתן לגשת אליו ביותר מכתובת URL אחת, לאו דווקא תוכן שנכתב פעמיים) היא המטרה הראשונה במעלה. על החשיבות של כתובות אינטרנט תוכלו לקרוא בפוסט שכתבתי בעבר. כדי לשמור על ההיררכיה והסדר הנאות, מומלץ להשתמש במספר תוספים. הראשון הוא תוסף נושאים קשורים. במקביל, כדי למנוע מגוגל לאנדקס עמודים לא קשורים או עמודים פחות חשובים אפשר להשתמש בתוסף Meta Robots של המאסטר מבית Yoast וגם בתוסף הפופולארי Cross Linker שמחבר מילים או ביטויים לפוסטים מקבילים באתר שלך. התוסף האחרון בנושא זה הוא All in One SEO Pack, אולי אחד התוספים הכי פופולאריים של וורדפרס. יש שמועות שאומרות ששימוש יתר בתוסף גורם לפסילה בגוגל, אבל הוא שימושי ביותר מבחינת תגיות META וגם ליצירת תגיות NoIndex או NoFollow לעמודים, תגיות אט קטגוריות של וורדפרס. נכון אמרתי אחרון, אבל קיים עוד תוסף אחד שלא פונה במיישרין לגוגל וקידום אתרים, אבל בהחלט עשוי לתרום. WP Super Cache תורם באופן משמעותי לזמני הטעינה של האתר ולכן גם נראה טוב יותר בעיני הספיידר של גוגל.

תוספי וורדפרס לשיפור השימושיות

בהקשר לשימושיות, התוסף הכי חשוב מבחינתי הוא Tinymce advanced שמספק לעורך התוכן של וורדפרס את מלוא הפונקציונליות של TinyNCE, עורך התוכן הטוב ביותר ברשת שנמצא בשימוש של אלפי אתרים ועולה עשרות מונים על עורכי תוכן דומים דוגמת FCK Editor. לטובת הפוסט הזה אני מציין תוסף וורדפרס אחרון, My Category Order, שמאפשר לך לסדר את קטגוריות הבלוג שלך לפי ראות עיניך, בלי קשר לסדר הופעה או סדר אלפביתי.

סיכום

בפוסט הבא אשתדל לכתוב מדריך שימושי לפריסת אתר מבוסס וורדפרס בזמן הקצר היותר, תוך סקירת מערכות ניהול תוכן מתחרות והיתרונות שהן מציעות לעומת וורדפרס, ויש למערכות האלה לא מעט יתרונות.

מאגר התוספים באתר וורדפרס

פוסטים קשורים:

1. ניהול תוכן עם וורדפרס

אחרי שכולם באינטרנט קישקשו בשבוע האחרון על הניסוי הזניח יחסית של גוגל, תוצאות חיפוש שמתעדכנות בזמן אמת, מגיע הדבר האמיתי (בינתיים). היום (26 לחודש, אוגוסט 2010) הכריזה החברה על חיפוש אמיתי בזמן אמת, אותו אפשר למצוא בכתובת הבאה Google Realtime, שעדיין לא זמינה לכל המשתמשים (בינתיים אפשר להשתמש גם בכתובת http://www.google.com/realtime?esrch=RealtimeLaunch::Experiment).

חיפוש בזמן אמת בגוגל הוא חיפוש בעיקר בפוסטים של פייסבוק או טוויטר (וגם מייספייס, רשתות חברתיות, בלוגים ופורומים) תוצאות החיפוש מתעדכנות בסטרים שוטף (בהתאם לכמות התוצאות) והן מהוות סוג של אבולוציה למשחקים של גוגל עם תוצאות חיפוש בזמן אמת (משהו שהחברה מתנסה בו לא מעט – תוצאות של טוויטר גם באתר גוגל ישראל כבר נצפו בשבועות האחרונים). בכל מקרה, הנה הסרטון הרשמי של גוגל על השימוש בפיצ'ר החדש של תוצאות חיפוש בזמן אמת.

המקור לידיעה בבלוג הנחשב של ReadWriteWeb

גוגל רילטיים, חיפוש בזמן אמת

פוסטים קשורים:

1. ביטוח רכב, הסאגה של גוגל ישראל
2. חיבור חשבון פייסבוק עם טוויטר

במהלך הקיץ השיקה חברת E-Dologic של ינון לנדנברג מהלך שיווק חדשני שכמוהו עוד לא נראה, לא בארץ ולא בעולם. כל המבקרים בכפר קוקה קולה וילג' קיבלו צמידי RFID, קיצור ל: Radio-frequency identification או זיהוי באמצעות גלי רדיו, שכללו את פרטי המשתמש והסיסמה שלהם לאתר פייסבוק. באמצעות הצמיד יכול כל מבקר בכפר של קוקה לשתף באופן אוטומטי את החוויה שלו בפייסבוק פשוט על ידי נפנוף הצמיד מול מתקנים ייעודיים ולעשות לליק לאטרקציות שמצאו חן בעיניו. בנוסף, אם צלם מטעם הכפר של קוקה קולה צילם אותך, נפנוף בצמיד יצר תיוג אוטומטי של המשתמש בתמונה שלו.

חברת E-Dologic עלתה על רעיון חדשני שהפוטנציאל שלו עדיין לא ברור – חיבור של העולם האמיתי לעולם הוירטואלי של הרשתות החברתיות בזמן אמת. בינתיים יש שני מרוויחים עיקריים מכל הסיפור הזה. הראשונה, והמרוויחה העיקרית, היא E-Dologic שמקבלת בימים האחרונים לא מעט כותרות בבלוגים בעולם וכנראה תרוויח (בצדק) לא מעט פרוייקטים בינלאומיים. המרוויחה השנייה היא כמובן פייסבוק, שעם חצי מיליארד משתמשים פעילים מקבלת עוד חיזוקון קטנטן במלחמה שלה מול גוגל (לגוגל פשוט אין יכולת להתחרות עם יישומים חדשניים כאלה).

מאחר ואני לא ממש בשכבת הגיל שנוהגת לפקוד מקומות כמו קוקה וילג', אני נאלץ לסמוך על הקומוניקט של E-Dologic ועל הפרסומים בבלוגים השונים, אבל יש לי הרגשה שבקרוב נשמע על עוד אירועים כאלה (לייק למתקנים בדיסני לנד אולי?) ובוודאות נראה עוד יוזמות חדשניות כאלה בשילוב פייסבוק מקומות (Facebook Places) שעדיין לא זמין בישראל, אולי בשנה הבאה: קוקה קולה וילג' 2011? לי עדיין אין דיעה ברורה, אבל אם היישומים החדשניים האלה לפייסבוק יתפסו תאוצה: גוגל בבעייה רצינית ולא יעזור לה שום מיזם חברתי כמו זה שאמור לצאת בקרוב, גוגל מי (Google Me). בינתיים, הנה הסרטון לשיפוטכם.

פוסטים קשורים:

1. חיבור חשבון פייסבוק עם טוויטר
2. עדכון טוויטר או פייסבוק

אחד הכלים השימושיים ביותר בארסנל של מקדמי אתרים, יאהו סייט אקספלורר (Yahoo Site Explorer) עומד בפני סיום הקריירה שלו, ובימים הקרובים צפוי להשתלב אל תוך וובמסטר טולז של בינג (שכידוע, כבר מספק את מרבית תוצאות החיפוש של יאהו במהלך שנמשך כבר כמה חודשים).

• יאהו סייט אקספלורר
• בינג כול עולה בחיפוש
• בינג מחליף את גוגל

יאהו סייט אקספלורר

עבור רוב הגולשים מישראל, יאהו סייט אקספלורר עדיין זמין בגרסה הישנה והמוכרת שלו, אבל חלק מהפונקציונליות כבר חסרה. מי שמנסה לחפש קישורים לאתרים עם אופרטורים מתקדמים (או אפילו בסיסיים) כבר נתקל בתוצאות חסרות, והמצב רק צפוי להחמיר בזמן הקרוב, עד שיושלם המעבר לבינג. בינתיים, כל מי שמשתמש בסרגל הכלים של SEO Book לפיירפוקס מקבל תוצאות לא אמינות. מי שרוצה לקבל את הסטטיסטיקות הטובות ביותר לגבי אתרים שמקשרים לאתר שלו, או לעשות מחקר קישורים על מתחרים, מוזמן לפתוח כבר עכשיו חשבון בבינג וובמסטר טולז (אם עדיין אין לך חשבון כזה).

בהקשר הזה, חשוב לציין שתוכנות פופולאריות כמו מרקט סמוראי ורבות אחרות משתמשות, לפחות בחלק מן המקרים, ב-API שמסתמך ברובו על הכלים של יאהו סייט אקספלורר ועדיין לא ברור כיצד המעבר למנוע החיפוש של בינג ישפיע על התוצאות של התוכנות הללו.

בינג כוח עולה בחיפוש

בארץ אף אחד לא מכיר את מכיר בינג ויאהו סייט אקספלורר הוא כלי שנמצא בשימוש של מקדמי אתרים בלבד, אבל זה לא אומר כלום. בחודשים האחרונים בינג מכרסם באופן משמעותי באחוזי השליטה של גוגל (לפחות בארצות הברית) ומציג כלים חדשים חדשות לבקרים. השילוב עם יאהו אמור לייצר אלטרנטיבה משמעותית אפילו יותר ולמשוך עוד ועוד בעלי אתרים. אם נסתכל על הדוגמא של גוגל, אפשר להסיק כי הכוח האמיתי נמצא אצלם, אצל בעלי האתרים. אם תהיה תנועה משמעותית שלהם לכיוון של בינג, הגולשים צפויים לעבור יחד עם בעלי האתרים.  כפי שכבר כתבתי בעבר, הכוח האמיתי והתובנה האמיתית של גוגל היו באספקת כלים חינמיים לבעלי אתרים, ולאו דווקא אלגוריתם חיפוש יוצא דופן.

בינג מחליף את גוגל

ממש לא, עדיין לא. בינג עושה כיום צעדים שגוגל עשתה כבר לפני חמש שנים, אבל הוא צועד בכיוון הנכון. אם מנוע החיפוש  של מיקרוסופט ישכיל להציג פונקציות מתקדמות נוספות, בראשן מערכת ניהול פרסומות מתקדמת שיכולה להתחרות ביעילות במערכת אדוורדס וכמובן לספק תמריץ כספי הולם לבעלי אתרים, אולי יש לבינג סיכוי כלשהו להתחרות עם גוגל, שכן גוגל של היום הוא יותר מכונת ייצור מזומנים לחברה ולשותפים המובילים שלה (למשל דימנד מדיה) ופחות מנוע חיפוש קטן ויעיל.

אין פוסטים רלבנטיים.

לאחרונה נתקלתי בארץ בתופעה וותיקה מאוד בעולם, שבהתאם לפיגור הטכנולוגי שלנו, עושה עלייה שנים ארוכות אחרי שהוצגה בעולם. התופעה נקראית "גירוד תוכן" או Content Scraping ומשמעה העתקת תוכן מאתרים אחרים בעיקר באמצעות העתקת פיד ה-RSS שלהם במלואו או בחלקו, או סתם העתקה ושכתוב של התוכן.ר

החוקיות של העתקת התוכן בשיטה אוטומטית כזו מוטל בספק רב, בוודאי אם התוכן מועתק במלואו. עד היום היו לאתרים ישראליים סיבות מועטות לגרד תוכן מאתרים אחרים: האינטרנט הישראלי קטן וצפוף, קל מאוד לגלות את בעלי האתר שמעתיק תכנים והחוק הישראלי חד משמעי בתחום הזה. בגלל הסיבות האלה, גירוד תוכן (יחד עם שפע שיטות אחרות של קידום אתרים בכובע שחור) מעולם לא עברו גיור ולא הגיעו לישראל. אבל למרות האמור, בשבועות האחרונים נתקלתי בתופעה הזו באחד האתרים שנמצאים בבעלותי. אתר מסויים (שאין לי שום רצון לקדם אותו) החל להעתיק תכנים מלאים מהאתר שלי (תוך מתן הפנייה למקור, יש לציין).

למה כדאי לגרד תוכן מאתרים אחרים

גירוד תוכן - העתקת תכנים אוטומטית ללא רשות

לא קל לייצר תוכן מקורי. דרושים יכולת ניסוח, רעיונות מקוריים, נושאים מושכים וכמובן זמן פנוי לכתיבת תוכן איכותי. לכאורה, אלה אמורים לקדם אותך בתוצאות החיפוש של גוגל. אם כך, מה יותר קל מאשר פשוט להעתיק את התוכן הזה מאתרים אחרים, אפילו תוך מתן קרדיט, כדי להרוויח מיקומים בתוצאות החיפוש וכמובן כסף כתוצאה מהצגת מודעות אדנס. העתקת התוכן היא אוטומטית לחלוטין ונעשית באמצעות תוספים ייעודיים של וורדפרס (שמטרתם המקורית הייתה הצגת טיקרים של חדשות, שערי מניות וכו') או תוכנות ייעודיות שיודעות לסרוק את האינטרנט, לחפש תכנים רלבנטיים ולהזין את הבלוג שלך בפוסטים שנכתבים באופן אוטומטי בלי שום מאמץ מצדך למעט ההקמה הראשונית (autoblogging) התוכנות המתוחכמות יותר, יודעות לשכתב את התוכן ולהשתמש במילים נרדפות כדי להקשות על בעלי האתר לזהות מקרי גניבת תוכן.

לשמחתי, השוק הישראלי פשוט לא גדול או רווחי מספיק לשימוש בתוכנות מתוחכמות יחסית, ולכן גניבת התוכן נשמרת בממדים מינוריים.

איך להגן על התוכן שלך

יש לא מעט להגן על תוכן הבלוג או האתר שלך מפני העתקה. יש תוספי וורדפרס למי שמשתמש במערכת הזו, יש אפשרות להוסיף פקודות לקובץ robots.txt וגם אפשרות חסימה ברמת IP לתוכנה שמנסה להעתיק את התכנים שלך. בעלי אתרים באירוח לינוקס יכולים להכניס מגבלות לקובץ htaccess כפי שמתואר בפוסט הזה.

חשוב לציין: לצד המפלות הרבות של גוגל במלחמה שלו במקדמי אתרים, דווקא בתחום של גירוד תוכן גוגל עשה את שיעורי הבית שלו, ויודע לזהות בלוגים אוטומטיים בקלות יחסית, והם לרוב מוסרים במהירות מתוצאות החיפוש תוך פגיעה מינימלית באתר שפרסם את התוכן המקורי. זה די מתבקש, מאחר והתחום של העתקת תוכן ובלוגים אוטומטיים ידועים באינטרנט דובר האנגלית כבר משנת 2004, שש שנים ומעלה לפני שעברו גיור ועשו עליה בלתי רצויה לאינטרנט הישראלי דובר העברית.

אין פוסטים רלבנטיים.

בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המקרים של שימוש בחוות תוכן כדי למשוך עוד ועוד כניסות לאתרים ממנוע החיפוש של גוגל. בניגוד לחוות קישורים (אתרים משניים שכל ייעודם לצבור וותק, רלבנטיות וכוח במנוע החיפוש כדי להפנות קישורים לאתר המרכזי), חוות תוכן מתעלמות מקישורים נכנסים (לא לגמרי, על כך בהמשך) ומתרכזות ביצירת כמויות אדירות של תוכן בעל איכות שנויה במחלוקת בדרך כלל.

הנושא של חוות תוכן זכה בשבועות האחרונים לסיקור רב בבלוגייה העולמית, ואזכורים על הנושא אפשר למצוא במקורות רבים ונחשבים במיוחד (פירוט בסוף הכתבה), ולא בכדי – גוגל מעניק לחוות תוכן חשיבות עצומה על פני שאר האתרים בתוצאות החיפוש שלו, והן משגשגות ומייצרות הכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנה לבעליהן. חוות תוכן הן כמובן לא הבעייה היחידה שלנו (שלנו – לא של גוגל, החברה מרוויחה מיליארדים ואחנו מרוויחים תוצאות חיפוש לא רלבנטיות). רק בשבוע שעבר כתבתי על חוסר הרלבנטיות, ההפכפכות והבלבול של גוגל בכל הנוגע למונח ביטוח רכב, וזו רק דוגמא.

• היסטוריה של חוות תוכן
• מה הבעיה עם חוות תוכן?
• למה ehow עולה ו-Yahoo answers יורד?
• רכישת דומיינים עם ותק לקידום אתרים חדשים
• למה חוות תוכן (יחד עם חוות קישורים) הופכות את גוגל לבלתי רלבנטי?
• חוות לתוכן וידאו
• חוות תוכן בישראל
• פרסומים בבלוגים זרים על חוות תוכן בשנה האחרונה

היסטוריה של חוות תוכן

חוות התוכן המקורית היא זו של אתר about.com, כיום חברת בת של העיתון ניו יורק טיימס שרכש את החברה תודות למיקומים שלה בגוגל. גם היום, 12 שנים ויותר מאז שהושק, האתר הוא מגנט של תוצאות חיפוש ואפשר למצוא אותו בראש התוצאות של גוגל באינספור תחומים וחיפושי זנב ארוך. עם השנים קמו ל-about לא מעט מתחרים, בראשם האתרים הבאים:

• ehow.com בבעלות Demand Media – החברה המובילה את התחום היום
• wikihow.com
• answers.com
• allexperts.com
• yedda.com (בבעלות ישראלית לשעבר)
• blurtit.com
• liveperson.com (ניסיון לא מוצלח של עוד חברה ישראלית)
• Yahoo Answers
• squidoo.com
• hubpages.com

ועוד אתרים רבים אחרים, לרבות אתרי מאמרים פופולאריים כגון ezine. חלק מהאתרים (כמו ezine) אינם משלמים לכותבים ומנסים (ובדרך כלל מצליחים) לייצר תוכן איכותי על ידי הנהגת מדיניות איכות קשוחה, בתמורה ezine מרוויח מפרסומות של גוגל והכותבים מרוויחים קישור נכנס מאתר איכותי. אתרים אחרים, כגון squidoo אינם משלמים לגולשים ובגדול משמשים בתור מזבלה של קישורים. האתר כמובן מרוויח ממודעות אדסנס וגם מציע מודל חלוקת רווחים עם הכותבים כדי לדרבן אותם. המודל השלישי הוא זה הנהוג באתרים כמו ehow בבעלות Demand Media – האתר הגדול בתחומו כיום. לפי המודל הזה, ehow משלם סכומים פעוטים לגולשים או מציע להם לכתוב תוכן בהתנדבות, ובתמורה האתר גורף מחזורי עתק ממודעות אדסנס, מחזורים מדווחים של כ-200 מיליון דולר בשנה. עם מחזורים כאלה, אין פלא שכולם מרוויחים – חוץ מהגולש. המודל הרביעי הוא זה של יאהו תשובות, שמסתמך כולו על טוב ליבם של הגולשים. עד לאחרונה יאהו תשובות היה אחד משלושת מנועי הצמיחה העיקריים של יאהו (לצד חיפוש ומייל) והטראפיק שלו הגיע רובו ככולו מחיפושי זנב ארוך בגוגל (למה המחשב שלי מתחממם ואז נתקע, סוג כזה של חיפושים). אם בעקבות ירידה בכמות הכניסות ואם בניסיון לייצר הכנסה נוספת, יאהו רכשה לאחרונה בסכום של 100 מיליון דולר חוות תוכן משלה עצמה כדי לקבל עוד כניסות מגוגל.

ehow, חוות התוכן הגדולה בעולם

מה הבעיה עם חוות תוכן?

הבעייה של חוות תוכן היא הבעייה של האינטרנט רובו – תכנים רדודים באיכות נמוכה. זה לא סוד שאיכות התוכן ברשת הולכת ומדרדרת, לא מעט בגלל גוגל, שבעקיפין עשויה להעדיף תוכן לא רלבנטי – במקרה כזה יש סיכוי גדול יותר ללחיצה על מודעות אדסנס שצמודות למאמר – ובעיקר בגלל מי שזיהה את נקודת התורפה באלגוריתם שלה – אתר ehow. נכון להיום, האתר מייצר למעלה מ-4,000 מאמרים מדי יום תוך שימוש הן בבני אדם והן בתוכנות מחשב ייעודיות (מומלץ לקרוא את סדרת המאמרים באתר readwriteweb המפורטת בסוף המאמר) שרובם מגיעים מהא מאוד לראש תוצאות החיפוש של גוגל.

למה ehow עולה ו-Yahoo answers יורד?

זו כמובן רק השערה, אבל ehow הוקם במטרה להתקדם בתוצאות של גוגל ומודל הרווחיות שלו נשען על הצגת מודעות אדסנס. ככל הידוע, האתר גורף מחזור של 200 מיליון דולר בשנה מהמודעות האלה. יאהו לעומתו, המלך המודח של התוצאות האורגניות בגוגל, לא מציג מודעות גוגל בכלל ובחודשים האחרונים צנח לתחתית עמודי התוצאות. צירוף מקרים פלאי שקשור לאלגוריתם של גוגל? אולי, ואולי זה קשור לשיתוף הפעולה של יאהו עם בינג של מיקרוסופט? לגוגל פתרונים.

יאהו תשובות (answers) עוד סוג של חוות תוכן

רכישת דומיינים עם ותק לקידום אתרים חדשי

סיבה נוספת שמיוחסת לאתר ehow ועלייתו המטאורית היא שימוש בדומיינים שפג תוקפם כדי לקבל באופן מיידי PR גבוה וקישורים נכנסים יש מאין. זו טכניקה וותיקה ומשתלמת בקידום אתרים בגוגל: מדי יום פג תוקפם של מאות ואפילו אלפי דומיינים, חלקם אתרים וותיקים עם אלפי קישורים נכנסים, PR גבוה ותוכן איכותי – שבעליהם פשוט התייאשו מהם וזנחו אותם. למרות שהדבר אסור בתכלית האיסור על פי הכללים של גוגל, ישנו לפחות מקרה מתועד אחד בו אתר ehow רכש דומיין כזה והפנה אותו לאחד העמודים הפנימיים שלו (פורסם ב-seobook ובמקומות אחרים). למרות שהדבר זכה לפרסום לא מבוטל (לפחות בבלוגים מתמחים) ehow לא נענש ולא נפגע, ושוב נותר רק לתהות למה? כל בעל אתר קטן שמתעסק עם גוגל יודע כמה קל להביא אתר או עמוד לפסילה ומחיקה מתוצאות החיפוש עד להודעה חדשה…

למה חוות תוכן (יחד עם חוות קישורים) הופכות את גוגל לבלתי רלבנטי?

תוצאות גוגל (בעיקר באנגלית, בקרוב בעברית) מלאות בזבל חסר משמעות שאולי מאדיר את רווחי החברה, אבל תורם מעט מאוד לתון המבוקש של הגולשים, שכעת נאלצים ללחוץ על עוד ועוד תוצאות חיפוש לפני הגעה לתוכן אותו ביקשו. בטווח הארוך, זה עלול להרוס את החברה. לפחות כפי שזה משתקף בתוצאות חיפוש מסויימות, גוגל הולכת היום על כמות: כמות התוכן וכמות הקישורים הנכנסים: לפרמטרים אחרים כמו איכות אין שום אינדיקציה (אלא אם קוראים לך ויקיפדיה) ונראה שהאלגוריתם של גוגל פשוט אינו בנוי להתמודדות עם כוח ההמצאה של אלה היודעים לשטות בו.

חוות לתוכן וידאו

בשולי הכתבה נזכיר מגמה מתפתחת – חוות תוכן לוידאו. יוטיוב היא כמובן חוות התוכן המרכזית שכבר זכתה לאינספור ביקורות שליליות על איכות התוכן שלה, אבל בהקשר של תוצאות החיפוש של גוגל, יש לנו עוד חברה מנצחת מישראל – 5min.com שמתמחה בהפקה וקידום של סרטונים קצרים בני חמש דקות ומטה על כל נושא שבעולם, לא משנה כמה זניח וחסר משמעות הוא יהיה.

חוות תוכן בישראל

גם בישראל נעשו ונעשים מאמצים לא מעטים ליצור חוות תוכן, חלקם מוצלחים, אחרים מוצלחים פחות – בהתאם למאפיינים של שוק האינטרנט הישראלי (שקטן אלפי מונים משוק האינטרנט באנגלית). חוות התוכן המובילות בישראל הן כמובן אתרי המאמרים (קיימים כיום עשרות כאלה, שניים או שלושה מרכזים את רוב התעבורה) אבל קיימים נסיונות ישראליים ליצור חוות תוכן בהתאם למודל האמריקאי (אתרים דוגמא סטיפס או בקלות). מאחר ושוק האינטרנט הישראלי קטן בהרבה, יש יסוד סביר לשער שהאתרים האלה זוכים להצלחה מוגבלת, כי כמות חיפושי הזנב בארוך קטנה משמעותית עד בלתי קיימת – בחלק גדול מהמקרים.

פרסומים בבלוגים זרים על חוות תוכן בשנה האחרונה

• http://www.wired.com/magazine/2009/10/ff_demandmedia/
• http://www.seobook.com/demand-medias-ehow-com-using-interesting-expired-domain-redirect-seo-strategy
• http://gadgetopia.com/post/7011
• http://www.technologyreview.com/blog/post.aspx?bid=377&bpid=25532
• http://searchengineland.com/google-content-farms-why-this-may-be-blekkos-moment-47150
• http://www.readwriteweb.com/archives/demand_media_is_a_page_view_generating_machine.php
  • הבלוג readwriteweb ייחד סדרת כתבות שלמה לתחום וחקר אותו לעומק.

פוסטים קשורים:

1. קידום אורגני בגוגל
2. גוגל מיידיי
3. גלישה אנונימית בגוגל

כבר מספר שנים שגוגל ישראל מציג תוצאות לא אמינות, לא הגיוניות ובעיקר – לא עקביות – בכל מה שקשור למונח ביטוח רכב. התוצאות לפעמים כל כך מופרכות, עד שכל מה שנותר הוא לתהות מה לעזאזל עובר על גוגל?

ראשית, אולי עדיף להבהיר כי המונח ביטוח רכב הוא אחד הפופולאריים ביותר לחיפוש בגוגל, לפחות בתחום הפיננסי, תחום שמגלגל המון כסף. בתור תחום שכזה, משקיעות חברות הביטוח (לצד סוכנויות גדולות וקבלני איסוף לידים מובילים) משאבי עתק כדי לקדם את האתרים שלהן בתוצאות האורגניות של גוגל. ההוצאות הללו כוללות כתיבה והחלפה של אין ספור מאמרים מהתחום, לצד עיסוק אובססיבי כמעט בהחלפה ורכישת קישורים ופעילויות משלימות. הרצון להיות במקום הראשון בתחום הספציפי הזה כל כך גדול, עד שההיגיון נטש לחלוטין את מקדמי ההחלטות בתחום והם יעשו הכל, כמעט הכל כדי להיות במקום הראשון בתוצאות החיפוש האורגניות.

ההיגיון של גוגל קובע שצריך סבלנות (פלוס תוכן טוב וקישורים נכנסים טובים עוד יותר) כדי להגיע למקומות הראשונים בתוצאות. לפחות אחת מהתכונות האלה חסרה לרוב האתרים המקודמים בארץ בכלל, ובתחום זה בפרט, ואפשר להבין את זה. ההוצאות על פרסום באדוורדס כל כך גבוהות והפוטנציאל לרווח מתוצאות אורגניות כל כך גבוה.

• ביטוח רכב באינטרנט, או מה עובר על גוגל ישראל?
• למה זה קורה?
• ובשוליים
• לבסוף

ביטוח רכב באינטרנט, או מה עובר על גוגל?

בעבר כבר כתבתי לא מעט על משהו שלא עובד בגוגל ישראל, אבל בחודשים האחרונים (בעיקר מאז השינוי באלגוריתם של גוגל שנקרא קפאין), דברים משתנים, ולא בהכרח לטובה. כמובן של הכל חדש. המונח הזה ידע בשנים האחרונות כל מיני תהפוכות. אתרי עלו, אתרים ירדו בתוצאות החיפוש, אתרים בלתי רלבנטיים בעליל נכנסו למקומות הראשונים (או לפחות לעמוד הראשון) רק כדי לצאת ממנו כעבור מספר חודשים וגוגל ישראל פשוט לא מפסיק לספק תוצאות תמוהות ובלתי עקביות (הנה תזכורת לאחת מהן, לפני קצת יותר מחצי שנה, ועוד אחת קצת יותר וותיקה וכמובן המקרה בו נמחק האתר של ביטוח 9 מיליון).

אבל סוף השבוע האחרון מספק את התוצאות הכי מפתיעות של השנים האחרונות – לא מניפולציה של בעלי אתרים ולא עמודים שנוצרו מטעם (טוב, גם אלה), אלא בעיקר תוצאות הזויות וחסרות הסבר.ראשית, אתר ישראביט, האתר היחיד שנמצא בעמוד הראשון של גוגל (לא מקום ראשון, אותו תפס לזמן קצר בלבד) כבר ארבע שנים לפחות ירד לעמוד השלישי. אתר AIG, שתפס את המקום הראשון בחודשים האחרונים, ירד לתוצאה 12, אבל התוצאות המפתיעות באמת נמצאות קצת רחוק יותר. מיטיבי הלכת שידפדפו לעמודים 5 ומעלה בתוצאות של גוגל יגלו מועמדים מפוקפקים מאוד שקשורים, אליבא דגוגל, לביטוי ביטוח רכב.

כמובן שלא צריך להתרגש יותר מדי, גוגל אמור לחזור לעצמו בקרוב ולסנן את התוצאות ההזויות, ולנו נשאר רק ליהנות בינתיים מהשטויות של ענקית האינטרנט הכי גדולה בעולם.

אז מה אנחנו יכולים למצוא בעמודים 5 ומעלה שלכאורה קשורים לביטוח רכב (להזכירכם, יש מספיק תוצאות רלבנטיות למאתיים תוצאות חיפוש ומעלה, כלומר לעשרים עמודים פלוס…)?

תוצאה 51: עמוד מבצע למונדיאל (שכבר נגמר…) באתר הספורט ONE.

תוצאה 52: עמוד נחיתה לא קשור של שברולט

תוצאה 59: אתר משני של כנס סלקום מדיה (WTF)

תוצאה 63: עמוד פלאש הזוי של רשת ACE עם מתנות לסטודנטים???

תוצאה 65: אתר רשת שופרסל (WTF2)

תוצאה 66: רישום לאתר מוטקה (WTF3)

בקיצור, בכל מה שקשור לביטוח רכב – נראה שגוגל פשוט השתגע

גוגל מבולבל לגבי הביטוי ביטוח רכב

למה זה קורה?

גם על זה כבר כתבתי. ישראל היא מדינה קטנה בה כולם מכירים את כולם וכולם מקבלים קישורים מכולם, בדרך כלל מאתרים בעלי תוכן לא רלבנטי ולא קשור, מה שמקשה מאוד על גוגל למפות באופן יעיל את אתרי האינטרנט בישראל. אתר ביטוח שמקבל מאות קישורים מאתרי מכונאות, השכרת רכב וגם מפורומי טיולים ומחנאות (רק לשם דוגמא) מתקשה לייצר אצל גוגל נוכחות מכרעת בקטגוריה שלו, וכמובן שיש גורמים נוספים שרק אנשי גוגל יידעו להסביר. לדעתי, זו אחת הסיבות בגללות גוגל ישראל עדיין אינו מסווג אתרים לקטגוריות בכלי הפופולרי שלו: Keyword tool. באנגלית, ועבור שווקים רבים נוספים, כל מילת מפתח מייצרת לך רק רעיונות אלא גם קטגוריות קשורות. בגוגל ישראל – תוהו ובוהו והרבה ג'יבריש.

קטגוריות מחקר מילים באנגלית

גוגל לא מספק קטגוריות תוכן למחקר מילים בעבריצ

ובשוליים

בשולי התוצאות האורגניות מתקיים עסק צדדי קטן שנקרא גוגל אדוורס, תחום שמייצר לגוגל העולמית הכנסות של 30 מיליארד דולר בשנה ושמציב גם את גוגל ישראל בראש חברות האינטרנט והפרסום הרווחיות ביותר בארץ. בחודשים האחרונים מאפשרת גוגל למפרסמים לרכוש Sitelinks גם עבור פרסומות ממומנות. מעניין לגלות כי ביטוח ישיר 555 היא היא והיחידה עד כה לקבל Sitelinks עבור הפרסומות שלה, ודווקא על הביטוי ביטוח רכב. מבחינתי, אין אינדיקציה טובה יותר לכך שחברה הולכת לשלוט בחודשים הקרובים גם בתוצאות האורגניות של גוגל, לפחות עבור ביטוי זה.

לבסוף

התוצאות הראשונות בגוגל על המונח ביטוח רכב נכון לחודש יולי 2010

האתרים השולטים בתוצאות של גוגל לחודש יולי 2010

פוסטים קשורים:

1. גוגל ישראל צולע
2. גוגל לא עובד
3. גוגל מיידיי

רוב המפרסמים נוטים להפנות את תקציבי הפרסום שלהם לטובת פרסום ממוקד מילים באדוורדס או פרסום לקהל יעד רחב באדסנס. אלה שני הכלים הזמינים והקלים ביותר לשימוש שמציע מנוע החיפוש של גוגל, והם אמורים להבטיח כיסוי מלא של קהל היעד של כל מפרסם פוטנציאלי. יחד עם זאת, חלק גדול מן המפרסמים בגוגל נוטים להתעלם מאמיתות בסיסיות וכלים העומדים לרשותם, מה שמייקר באופן לא ראציונלי את הפרסום בכלים האלה והופך אותם לבלתי יעילים עבור קהלי יעד מסויימים.

בהתאם לאופי הישראלי, ביטויי חיפוש מסויימים נתפסים פתאום כחמים יותר מאחרים בלי ביסוס עובדתי וכל המפרסמים נוטים להשקיע סכומים חסרי אחריות בלי מדידה אמיתית של ROI רק כי הביטוי נראה להם הגיוני. לאור המחירים הגבוהים של הפרסום בגוגל עם ביטויים או מילות מפתח נבחרות, עולה החשיבות של אפיקי פרסום אחרים דוגמת פייסבוק המציעים אלטרנטיבה ראוייה למפרסם הישראלי, בעיקר עבור פרסום לא ממוקד לקהל מסויים.

פרסום מודעות מפולחות בפייסבוק

אם אתה לא מכוון למילת מפתח מסויימת בתחום ספציפי, אלא מחפש למשל להגיע לקהל יעד רחב ככל האפשר, פייסבוק מעניק תמורה מצויינת להשקעה שלך. אתה יכול לפלח את קהל היעד שלך לגולשים ישראליים בלבד (כמו באדסנס) אבל כאלה שאינם מחפשים מוצר מסויים אלא פשוט עונים על הקריטריונים המוקדמים שלך. צעירים, משכילים, מאזור המרכז למשל. עם גוגל אדסנס תתקשה להגיע אליהם, אפילו בעזרת כלים כמו Google ad Planner או Site Targeting. קהל היעד שלך לא יהיה מפולח מספיק ועלויות הפרסום עלולות שלא להצדיק את כמות הכניסות לאתר שלך. פייסבוק, לעומת זאת, מספק גישה לקהל יעד רלבנטי במחירים (שעדיין) זולים בדרך כלל פי שלוש ממחירי הפרסום בערוץ המקביל של גוגל.

מתי כדאי לפרסם בפייסבוק

פרסום בפייסבוק כדאי בעיקר כאשר אתה משיק שירות חדש או פונה לקהל רחב ככל האפשר. מבחינת עלות פר קליק או הכנסת כמות גדולה של גולשים חדשים לאתר שלך, כנראה שאין אלטרנטיבה משתלמת יותר מפייסבוק בימים אלה.וכאן גם מגיעה השאלה המכרעת: מי קהל היעד שלך? אם אתה מפרסם כדי למשוך את הגולש המזדמן, קשה למצוא פתרון משתלם יותר מפייסבוק. אם אתה רוצה למשוך את אותו גולש שמתעניין הרגע בהשקעה במטבע חוץ או פורקס, כנראה שעדיף לך להתמקד במנועי חיפוש או פרסום באנרים במדורים רלבנטיים של אתרי תוכן.

פייסבוק, יותר מכל אתר ישראלי או אתר זר בעל יחסי ציבור מופרזים (טוויטר למשל) מושך כמות אדירה של גולשים ישראלים ומספק פלטפורמת פרסום חסרת יומרות כמעט. בעוד שאתרים ישראליים בעלי פרופיל גבוה ידרשו ממך פריסה קמצנית יחסית בעלות גבוהה, הרי שפייסבוק, הנקי משיקולי בראנז'ה מקומיים, יאפשר לך להגיע לאותו קהל יעד במחיר שכמעט שווה לכל נפש.

עד "הדבר החם בא" נראה כי לאלה המחפשים פרסום רחב לקהל יעד ללא מפולח ובעלות מינימלית, אין כלי מתאים יותר מאתר פייסבוק.

* פרסום המאמר המקורי בתאריך 23.06.2009 – מאז חלו שינויים בפייסבוק וביכולות הפרסום שלו.

פוסטים קשורים:

1. פרסום בפייסבוק
2. עמוד בפייסבוק
3. קידום ברשתות חברתיות

כותרת נוספת שיכולנו לבחור היא:כך נראים שירותים ציבוריים מטונפים כששמים אותם באינטרנט. או איזה נזק ייגרם לתדמית העסק שלך כתוצאה מקידום אתרים חובבני.

הסיפור מתחיל עם פריחת האינטרנט הישראלי בשלהי המאה העשרים ובעיקר בשנים 1998-2000. עוד ועוד אתרים מעלים שירותי חינם לרווחת הגולשים מתוך רצון לעודד פעילות שיתופית באינטרנט ויצירת קשר עם קהל שלא היה יוצר קשר בשום דרך אחרת. כמעט כל בעל עסק, תלמיד תיכון ולצידם גם חברות ענק ומוסדות ממשלה מעלים אתרי אינטרנט הכוללים שירותים נפוצים (אז) כגון פורומים ללא הרשמה וללא אבטחת CAPTCHA, ספרי אורחים הפתוחים לחתימת כל אורח מזדמן, לוחות מודעות חופשיים ועוד כיוצא באלה.

אפקט גוגל

כמה שנים לאחר מכן פורץ גוגל לתודעה של כולנו, ויעברו עוד שנים מספר עד שמקדמי אתרים "מקצועיים" וכל בעל אתר ישראלי כמעט "מפצחים" את השיטה של גוגל ועטים כמו עופות דורסים על נבלות וירטואליות שהן כל האתרים המיושנים שנותרו ברחבי האינטרנט. מקדמי האתרים האלה משוחררים מכל עכבה ועושים הכל כדי לשתול עוד ועוד קישורים פיקטיביים באמצעות הודעות מפבורקות למחצה בכל פורום שיפרסם אותן, פרסום תודות מזוייפות בספרי אורחים, שתילת תגובות מטעמם או מטעם מישהו אחר וכך הלאה.

התופעה לובשת ממדים קצת יותר פרופורציונליים עם פריחתם של עשרות אינדקסי אתרים ישראליים, שנים לאחר שאלה גוועו וכמעט נעלמו מנוף האינטרנט העולמי. תאוותם הבלתי נדלית של מקדמי אתרים ישראליים דוחפת אותם לשתול קישורים בכל אינדקס שמקים מישהו בעל אינטרנט, לא משנה להם אם אלה קישורי Nofollow או קישורי Redirect חסרי תועלת, העיקר להשיג קישורים נוספים, והרבה מהם.

תופעה צדדית נוספת שנובעת מכך היא השיטות של בעלי ומקדמי אתרים להחלפת קישורים. כולם רוצים תוצאות, ומהר. אם בהתחלה עוד טרחו לכתוב מאמרים מושקעים לאתרים רלבנטיים, הרי שהיום עושים זאת פחות ופחות ומעדיפים להתעסק באופן אובססיבי כמעט בהחלפות קישורים. וכך, אין זה נדיר למצוא אתרים שה-Footer שלהם כולל עשרות קישורים יוצאים וקישורים פנימיים ויחד איתם האתר מתחזק גם כמה וכמה עמודים ייעודיים שכל מטרתם ליצור הפניות לאתרים אחרים (במילים אחרות: חוות לינקים). דוגמא אחת, צורמת אולי יותר מאחרות, היא אתר סוכנות הביטוח מדנס, אחת הסוכנויות הגדולות בישראל. דווקא מגוף פיננסי מכובד שכזה אפשר היה לצפות לקצת סינון באתרים אליהם הוא מפנה, אבל עמוד הקישורים של החברה (מלכתחילה גוף פיננסי לא אמור לשים קישור כזה, בוודאי לא עם הכותרת "קישורים" והעמוד Links.aspx) כולל הפניות לצימרים, דירות נופש להשכרה בתל אביב, אתרי לימודים ועוד. אני לא בטוח שמדנס מבינה עד כמה הקישורים האלה עלולים להזיק לה. כמובן שדוגמאות כאלה יש לרוב, אם כי בשנה האחרונה דווקא אפשר לראות תזוזה לכיוון החלפת קישורים איכותית מעט יותר שנובעת מהקמת אינספור אתרי כאילו שייעודם פשוט לשבת ולצבור וותק ו-PR שיאפשר להם להיות מועילים לשם החלפת קישורים (חלק נכבד מכתובות האינטרנט העבריות משמשות למטרה זו).

אתרי דמה אלה בתורם משבשים את תוצאות החיפוש הרלבנטיות של גוגל, וזה אולי מוכיח את נחיתותו של גוגל (בעיקר גוגל ישראל) בסינון תוצאות שהן במובהק תולדת SEO ולא קידום אורגאני טהור. כל אלה היו רק הקדמה, בית השימוש האמיתי של האינטרנט נמצא דווקא במקומות אחרים:

בית השימוש של האינטרנט

תגובות בפורומים

כפי שהזכרנו בתחילת המאמר, גם היום קיימים הרבה אתרים שלא מצייתים לחוקי האינטרנט המודרניים מטעמים כלכליים, חוסר תשומת או כל סיבה אחרת וכך מאפשרים לכל מקדם אתרים מתחיל לשתול בהם קישורים כאוות נפשו, עד שבסופו של דבר הגולשים היחידים באתרים אלה הם מקדמי האתרים בעצמם. כל עוד מדובר באתרים פרטיים, ניחא, זו בעיית בעלי האתרים ומן הסתם בסופו של דבר זה יסתדר. אבל כאשר מדובר באתרי ילדים ואתרים חינוכיים, נדמה שתאוות הקישורים של אנשי ה-SEO עברה את גבול הטעם הטוב.

קידום אתרים רע

עובדה ידועה היא כי אתרי חינוך וממשלה שווים קצת יותר מאתרים אחרים מבחינת SEO ולהשיג קישור אמיתי מאתר כזה קשה מאוד. לפני כשנה נאלץ כותב שורות אלה לפנות להנהלת אתר בית ספר בהרצליה בכדי להסיר קישורים לאתרי פורנו שמקדם אתרים אנונימי שתל שם (בדקו את אתר בית הספר של הילדים שלכם, מומלץ) ונראה כי בית הספר הפנים ולא מאפשר יותר גישה חופשית לתכנים או לתמונות הילדים. יחד עם זאת, אתרים אחרים נותרו פרוצים לחלוטין והם היום נחלתם הכמעט בלעדית של מקדמי האתרים.

לשם המחשת הבעייה מוצגת תמונת מסך של אתר קהילות במשרד החינוך. העמוד האחרון של קהילת הפורומים הזו, נכון לכתיבת שורות אלה, מציג כ-10 הודעות של מקדמי אתרים לצד 10 אחרות מתוכן כ-5 בעלות אופי פרסומי והשאר כנראה תמימות (75% הודעות פרסומיות והודעות פיקטיביות של מקדמי אתרים).

ההודעה האחרונה בפורום, מיום 20.05.2009 מתגאה בכותרת "תמיכה במספרים מרוכבים" אבל התוכן מגלה כי הכותב דווקא מחפש עיצות בתחומים דוגמת מוצרי פרסום, משתלה!?, אינטרנט, אופטיקה ובדיקות ראייה לגיל הרך (לכל המילים הללו מוצמדים קישורי טקסט לצרכי SEO). אנחנו לא ממש בטוחים שד"ר אופטיקה בהנהלת האופטומטריסט אייל ברקו מודעת לכך שהיא מופיעה במודעה כזו באתר של משרד החינוך, וכך גם מרפאת ראיית הנולד לבדיקת ראייה לגיל הרך.

פרסום תגובות בפורומים

לצרכי הגינות מצורף צילום מסך של ההודעה בפועל, נציין (כפי שאפשר לראות בצילום המסך הראשון) כי העמוד כולל גם ארבע הפניות לאתרי סקס, שמין הסתם חוששים קצת פחות באשר לתדמיתם העסקית.

דבר אחד ברור מכל זה: קידום אתרים בלתי מקצועי אולי יכול לקדם אותך בתוצאות החיפוש של גוגל, אבל יש לו מחיר תדמיתי שעלול להיות כבד וקשה לשיקום. חברות קידום רבות מתיימרות לספק שירות מקצועי השומר על כל כללי האתיקה, אבל רובן מעסיקות צעירים שחובת ההוכחה עליהם ולא תמיד ברור היכן נשתלים הקישורים ובאיזה הקשר.

קידום אתרים איכותי עולה כסף כי הוא מבטיח לא רק תוצאות בגוגל אלא גם תדמית מהוגנת לעסק שלך. על הדרך הוא גם חייב לספק שקיפות באשר לפעילות שהוא עושה תוך הבהרה כי קידום אחראי עשוי לקחת זמן רב יותר אך מבטיח תוצאות לטווח ארוך יותר, שכן לא רחוק היום שבו ישתנו כללי אתרים דוגמת קהילות משרד החינוך והודעות פיקטיביות יימחקו לצמיתות. הקישורים האיכותיים יישארו לאורך זמן וכמוהם התוכן האיכותי והרלבנטי שהושקע זמן בכתיבתו.

פוסטים קשורים:

1. בניית אתרי אינטרנט לפי התקן
2. קידום אורגני בגוגל
3. קידום אתרים הוא בזבוז כסף?