בניית אתרי אינטרנט לפי התקן
ראוי לציין מראש כי בניית אתר אינטרנט המתאים לכל תקני הבנייה המקובלים ואשר כמות הבאגים בו אפסית ומסתכמת לרוב בכמה טעויות אנוש כגון שגיאות כתיב אינה עבודה "קשה" והיא אמורה להיות לחם חוקו של כל בונה אתרים. כמות הבאגים שאינם בטעות אנוש באתרים של חברות הביטוח וגם באתרים דוגמת זה של דואר ישראל מעידה לפי ראות עינינו לא רק על חוסר ידע מספיק בבניית אתרי אינטרנט לפי תקנים, אלא גם על יציאת ידי חובה בכל מה שקשור לגולשים בעלי מוגבליות, שימושיות, ממשק משתמש הקרוי גם UI (שלושת האחרונים הם צדדים שונים של נושא אחד) וחוסר תשומת לב כללית לפרטים הקטנים ולבקרת איכות. אלה, בתורם, משפיעים גם על ביצועיו של האתר בתוצאות החיפוש של גוגל, אם כי במידה מועטה. עיקר ההשפעה היא בחוויית הגלישה ובהתרשמות היחידה שיש לאזרח ממידת רצינותן של חברות הביטוח (בניגוד לבנקים, למשרדי חברות הביטוח לא יגיע אף אדם) ומידת השקעתן בלקוחותיהן.
מאחר האחראים הסופיים לאיכותו של אתר האינטרנט הם אנשי החברות לבניית וקידום אתרים, הרי שהאשמה לא מוטלת כולה על כתפי חברות הביטוח או על כל חברה שבונה אתר אינטרנט, אלא על כתפי החברות לבניית אתרים בישראל.
אתרי אינטרנט תקניים
מקורה של האיכות הירודה יחסית, טמון לדעתינו בימים הראשונים של פריחת האינטרנט, אז שלט אקספלורר של מיקרוסופט באופן מוחלט בשוק האינטרנט הישראלי, בעיקר מכיוון שהיה הדפדפן היחיד שתמך בעברית מימיו הראשונים. בשנים ההן (ובחלק מהמקרים, אפילו כיום), אתרים נבנו להציג תכנים עבור אינטרנט אקספלורר בלבד, וחברות בניית אתרים התעלמו מצרכי תאימות לדפדפנים אחרים.
מאז שנת 1997 ועד היום האינטרנט עבר שינוי קל… אבל נדמה שחלק גדול מן החברות הוותיקות והגדולות לבניית אתרים נוטות להתעלם ממנו. אמנם מרביתן כבר למדו לבנות אתרים שמוצגים במגוון דפדפנים, אבל איכות הקוד של האתרים שהן בונות לא עומד בשום סטנדרט אינטרנטי עכשווי, וזאת משום שהן עדיין בונות אתרים עם מערכות ניהול תוכן עתיקות שהן פיתחו בימים אחרים, והן פשוט לא מוכנות להפרד מהן מה שיוצר פרדוקס בלתי נתפש.
מערכות ניהול תוכן לאתרי אינטרנט
הפרדוקס הקיים בשוק האינטרנט הישראלי הוא כזה: מרבית האתרים של הגופים הגדולים בישראל נבנים על ידי החברות הגדולות לבניית אתרים, אלה שמסתמכות על מערכות ניהול תוכן ישנות ומסורבלות, ומשום כך איכות האתרים (מבחינת הקוד שהן מייצרות ותאימותן למועי חיפוש וצרכי SEO) ירודה.
מרבית האתרים הקטנים בישראל נבנים על ידי חברות המסתמכות על מערכות ניהול תוכן חינמיות, המופצות בקוד חופשי ומגובות על ידי קהילות ענק (דרופל, ג'ומלה ורבות אחרות). מערכות ניהול תוכן אלה הן עדכניות, משתנות תדיר, עומדות בכל סטנדרט אינטרנטי ונותנות מענה מיידי כמעט לכל צורך שמציבים השינויים התמידיים באינטרנט.
כלומר, וזה הפרדוקס, חלק גדול מן האתרים הקטנים והלא מתוקצבים בישראל, עולים באיכותם על אתרי אינטרנט של חברות ענק, בהם הושקעו סכומי עתק.
מובן שלחברות גדולות יש צרכים ספציפיים ממערכת ניהול התוכן שלהן שמערכת ניהול תוכן חינמית לא יכולה לענות עליהם. אבל גם כך, עדיף לפתח תוסף לג'ומלה מאשר להסתמך על מערכת ניהול תוכן ישנה שנבנתה לאינטרנט שכבר לא קיים עוד.
דוגמאות לא חסרות. החל מחברת ספייא, בשליטת אליעזר פישמן, שבונה אתרים עבור גופים כגון צה"ל וערוצי שידור בטלוויזיה, ואשר נשענת על מערכת ניהול תוכן בשם Knowledge Server, ועד חברת Websense בעלת מערכת ניהול תוכן גם היא. שתיהן לדעתינו נופלות מג'ומלה או דרופל כמעט בכל פרמטר. קיים כמובן גם הניסיון של אתר מקו לבנות אתר אינטרנט בעזרת מה שנחשבה עד לפני מספר שנים למערכת ניהול התוכן המתקדמת בעולם, ויגנט. ההשקה של אתר מקו נדחתה שוב ושוב, ואולי זה לא היה קורה עם מערכת ניהול תוכן חינמית שאולי לא נתפסת כסקסית בעיני מחלקת השיווק, אבל מספקת את הסחורה מכל בחינה אחרת.
פוסטים קשורים: