עוד מיתוסים על קידום אתרים
שנת 2010 היא שנת המהירות של גוגל: החברה מפצירה בבעלי אתרים ומי שעוסק בקידום אתרים להפוך את האתרים למהירים יותר. לא מכבר הציגה החברה כלי חדש ב-Google Webmaster Tools המספק סטטיסטיקה על מהירות טעינת האתר (לעמוד הבית של Google page Speed) וסט כלים לפיירפוקס, שיחד עם תוסף פיירבאג מאפשר למפתחי אתרים למצוא בעיות ותקלות המאיטות את זמן טעינת העמוד.
היוזמה החדשה של גוגל גורמת לעוד בעלי אתרים להעלות באוב כמה מיתוסים ישנים שהקשר בינם לבין קידום אתרים מקרי בהחלט.
מיתוסים הקשורים לקידום אתרים
- בניית אתר מבוסס CSS בלי טבלאות עוזר לקידום האתר בגוגל?
- ממש לא. את גוגל לא מעניין אם אתם משתמשים בטבלאות או DIV או כל טריק אחר כגון מחיקת רווחים לבנים, מחיקת הערות HTML וכו'. המשקל שנחסך לעמוד הוא זניח ביחס לגורמים אחרים שגוגל מחשיבה.
- תאימות לתקני אינטרנט של W3C עוזרת בקידום האתר
- שוב, לא ממש. גוגל, בניגוד למה שחושבים הרבה אנשים, היא לא השוטר של האינטרנט, לא במקרה הזה. את גוגל לא מעניין אם האתר שלכם תואם לתקנים או לא, מבחינתה מדובר בעוד שני קישורים יוצאים מהאתר שלך (וגם לא קישורים רלבנטיים במיוחד).
- גוגל מעניש על תוכן כפול הנובע מכפילות של אתר אליו אפשר להכנס עם או בלי WWW או תוכן כפול הנובע משימוש שגוי בכתובת אינטרנט יפות.
- שוב, לא כל גחמה של גוגל הופכת להיות פקטור משפיע בתוצאות החיפוש. אני לא אומר שצריך ליצור תוכן כפול, אבל גוגל מאוד סלחנית כלפי שגיאות כאלה ותגית Canonical לזיהוי העמוד הראשי פשוט לא מספיק אינטואיטיבית לשימוש יומיומי של בעלי אתרים.
מה כן חשוב לגוגל מבחינת מהירות טעינת האתר
הדברים שבאמת משפיעים על מהירות טעינת האתר, גורמים שהולכים בקרוב להוות חלק משמעותי מכל קמפיים SEO, הם שונים בתכלית ומצריכים יותר מעורבות מצד החברה שבונה את האתר שלכם, בהתאם להמלצות חברת הקידום וכן תשומת לב לפרטים הקטנים מצד מזיני התוכן.
- שימוש ב-Cache מתוך קוד האתר הוא אחד המאפיינים החשובים ביותר. גולש שביקר בעמוד שלך לא צריך לטעון אותו שוב מהאינטרנט, אלא אם נעשו בעמוד שינויים. זה אחד הגורמים החשובים והבסיסיים ביותר לשיפור זמני טעינה.
- שימוש בטכנולוגיות דחיסה מסוג GZIP לדחיסת קוד. GZIP היא טכנולוגיית קוד פתוח המאפשרת לדחוס קוד לגודל מינימלי לשיפור זמני טעינה של עמודים.
- העברת כל קוד CSS או Javascript לקבצי Include חיצוניים.
- כתיבת קוד Javascript יעיל ופשוט ככל האפשר (מתכנתים רבים נוטים לייצר קוד מסובך אפילו עבור פעולות Javascript פשוטות ובימים אלה, בהם Ajax וספריות Javascript חיצוניות כל כך פופולריים, יש לזה חשיבות גבוהה. ספריות Javascript חיצוניות כוללות בין השאר את JSON ו-MooTools המאפשרות מניפלציות על HTML מסורתי ויצירת אפקטים חזותיים מתקדמים).
- מתן תשומת לב יתרה לכתיבת מאפייני התמונות בעמוד, כלומר מאפייני גובה ורוחב של תמונה (Width, Height) ב-HTML רגיל ולא מתוך ה-CSS ובלי לוותר על תגיות אלה בלי יוצא מן הכלל. אי ציון מאפייני התמונה מצריך עבודה נוספת של הדפדפן בעת טעינת העמוד – הוא צריך לקבוע בעצמו את גדלי התמונות – כלומר לטעון אותן ברקע ורק אז לקבל נתוני גובה ורוחב של התמונה.
- כפועל יוצא מהנקודה למעלה, לטעון כמה שפחות תמונות מקבצי CSS או מפקדי CSS. לדוגמא, אם תרצה לשים תמונה כרקע לטבלה, אפשר לעשות זאת ב-HTML פשוט או באמצעות CSS. היתרון בשימוש ב-HTML רגיל הוא כפול: גם אפשר להגדיר גודל תמונה וגם הגולש יכול לשמור אותה למחשב באמצעות לחיצה על התמונה עם כפתור ימני של העכבר. קוד לדוגמא של צירוף תמונה ב-CSS אינו מאפשר זאת (background-image:url(images/testimage.png);)
- צמצום הקריאות לשירותי HTTP חיצוניים ככל האפשר. כאן ההמלצות של גוגל קצת תמוהות שכן גם הקודים של גוגל אנליטיקס וגם אלה של גוגל אדסנס נחשבים כקריאה חיצונית, אבל עדיין מומלץ להסתפק באלה ולא לקרוא לעוד ועוד שירותיים חיצוניים (למשל הוידג'טים של פייסבוק…)
כמובן שיש פרמטרים נוספים המשפיעים על זמני טעינה של עמודים אבל הרעיון הכללי הוא ברור: לחברות קידום אתרים יש הידע הדרוש, עכשיו נדרש יישור קו מצד חברות בניית אתרים שפעמים רבות מייצרות את קוד האתר ממערכות ניהול תוכן מיושנות ועמוסות קוד מיותר.
אין פוסטים קשורים.